ייעוץ מס בינלאומי, רילוקיישן ותושבים חוזרים

ניתוק תושבות פירושו הפסקת הסטטוס שלך כתושב ישראל לצרכי מס לפי פקודת מס הכנסה. הבחינה היא לפי מבחן ״מרכז החיים״ – שילוב של קריטריונים: מקום המגורים הקבוע, ימי שהייה בישראל (חזקה של 183+ יום בשנה או 425 יום במצטבר על פני 3 שנים), מיקום המשפחה הגרעינית, מקום העיסוק, אינטרסים כלכליים, קשרים חברתיים. ניתוק לא נכון עלול לגרור חבות מס כפולה, שלילת פטורי עולים או מיסוי רטרואקטיבי של שנות המעבר. אנחנו בונים ״תיק ניתוק תושבות״ מלא שעומד לביקורת פקיד השומה.

עולה חדש (אחרי 1.1.2007) ותושב חוזר ותיק זכאים לחבילת הטבות מהמשמעותיות בעולם: (1) פטור מלא של 10 שנים על הכנסות שמקורן מחוץ לישראל – ריבית, דיבידנד, שכר דירה, שכר עבודה מחו״ל, רווחי הון, פנסיה זרה; (2) פטור מדיווח על נכסים בחו״ל ל-10 שנים; (3) פטור מס על משכורת ״עבודה מומחית״ (סעיף 14ג); (4) פטור מגזירת ״חברה נשלטת זרה״ (CFC) לתקופה; (5) פטור ממס יציאה על ניירות ערך שהיו בבעלותך לפני העלייה. חשוב מאוד לתכנן את שנת העלייה מראש כדי לנצל את מלוא ההטבות ולהימנע ממלכודות (למשל שנת הסתגלות).

תלוי בסטטוס התושבות שלך: אם עדיין לא הושלם ניתוק תושבות – כן, חייב בדוח שנתי מלא כתושב ישראל על כל הכנסות עולמיות. אחרי ניתוק תושבות – ייתכן שיש עדיין דיווחים חלקיים (כתושב חוץ) על הכנסות ממקור ישראלי בלבד: שכר דירה מנכס בישראל, הכנסות מריבית ומדיבידנד ישראלי, רווחי הון מנכסים ישראליים. בנוסף – ״מס יציאה״ על נכסים שהיו בבעלותך בעת הניתוק (Deemed Sale). אנחנו נבחן את המצב ונדריך על החובות המדויקות.

אם אתה תושב ישראל, ההכנסה חייבת בישראל גם אם המעביד זר. השאלות: (1) האם החברה הזרה חייבת לפתוח סניף/EOR בישראל? – תלוי בסיכון Permanent Establishment; (2) האם להירשם כעצמאי ולהוציא חשבונית לחברה הזרה? – אפשרות טובה לרבים; (3) האם לפתוח חברת יחיד ולעבוד דרכה? – שיקולי מס, ביטוח לאומי ופנסיה; (4) איך לדווח על הכנסה במטבע חוץ? – בשער ממוצע או בשער יום התשלום. יש גם שיקולי אמנת מס למניעת כפל מס. כל מקרה דורש בחינה נפרדת.

אמנת מס דו-צדדית בין ישראל למדינה זרה נועדה למנוע כפל מס על אותה הכנסה. לישראל אמנות עם למעלה מ-60 מדינות (כולל ארה״ב, בריטניה, גרמניה, קנדה, אוסטרליה). האמנה קובעת לכל סוג הכנסה איזו מדינה זכאית לגבות מס וכמה: דיבידנד (בד״כ 15% במקור), ריבית (5-15%), תמלוגים (5-10%), רווחי הון, שכר עבודה. חשוב מאוד להסתמך על סעיפים ספציפיים לפי סוג ההכנסה ולתעד את הזיכוי במלואו. תכנון לא מדויק גורם לתשלום מס כפול או לאי-קבלת החזר.

לפי סעיף 75ב לפקודת מס הכנסה, ״חברה נשלטת זרה״ היא חברה זרה בשליטת תושבי ישראל (מעל 50%) שהכנסותיה פסיביות בעיקרן, ומופעלת במדינה עם שיעור מס נמוך מ-15%. תושב ישראל חייב לדווח על חלקו היחסי ברווחי החברה כאילו חולקו כדיבידנד – גם אם לא חולקו בפועל. גם ״חברה זרה בשליטה עסקית״ (סעיף 75ב1) – כללים דומים. יש כללי פטור ל״עולים חדשים״ ולתושבים חוזרים. תכנון מבנה החזקות בין-לאומי חייב לקחת כללים אלה בחשבון.

לתושב ישראל חובת דיווח מלאה על כל רווחי הון מכל מקום בעולם. מטבעות דיגיטליים (Bitcoin, Ethereum וכו׳) חייבים במס רווח הון של 25% ברווח הריאלי. ניירות ערך אמריקאים – 25% במס רווח הון, ולעיתים ניכוי במקור של 30% על דיבידנד (מומלץ למלא W-8BEN להורדה ל-25%). יש לדווח שנתית ב-Schedule D ולחשב רווחים נכון (FIFO/LIFO). קרנות ETF אמריקאיות – שיקולי PFIC מיוחדים.

כן. ארה״ב מטילה חובת דיווח על כל אזרח אמריקאי בכל העולם (Citizenship-based Taxation), גם אם אתה גר בישראל שנים ולא רואה את ארה״ב. יש להגיש 1040 שנתי, FBAR על חשבונות זרים מעל $10,000, ו-Form 8938 (FATCA). ההשלכות של אי-דיווח כבדות. אנחנו לא רואי חשבון אמריקאים אך אנחנו מפנים למומחי US-Israel Tax Cross-Border שאנחנו עובדים איתם באופן שוטף ומתאמים איתם את הדיווחים.

FBAR (Foreign Bank Account Report) הוא דיווח שנתי ל-FinCEN האמריקאי על כל חשבון פיננסי מחוץ לארה״ב שסכומו המקסימלי במהלך השנה עלה על $10,000 (כולל בנק, ברוקר, PayPal, קרן פנסיה). FATCA (Form 8938) הוא דיווח מקביל ל-IRS בגין נכסים פיננסיים זרים מעל סף גבוה יותר. שני הדיווחים חלים על אזרחי ארה״ב בכל העולם – גם אם אתם גרים בישראל ולא מרוויחים בארה״ב. הקנסות על אי-דיווח מגיעים עד ל-50% מהחשבון בשנה, ובמקרים חמורים גם עבירה פלילית.

כתושב ישראל אתם חייבים לדווח על הכנסות משכר דירה בחו״ל, גם אם הן מדווחות במדינת הנכס. יש שני מסלולים: (1) מסלול 15% – שיעור מס נמוך על ההכנסה ברוטו, ללא ניכוי הוצאות – פשוט וכדאי להכנסות נמוכות; (2) מסלול מס שולי – עד 50% מס אבל עם קיזוז מלא של הוצאות (פחת, מסים, ריבית משכנתא, ניהול, שיפוצים) וזיכוי מס זר. בדרך כלל למחזיקי משכנתא ולנכסים חדשים – מסלול מס שולי משתלם משמעותית.

CRS (Common Reporting Standard) הוא סטנדרט OECD לחילופי מידע פיננסי אוטומטיים בין רשויות מס במעל 100 מדינות. משמעות: הבנק שלכם בשוויץ, סינגפור, לונדון או ניו יורק מדווח אוטומטית לרשות המסים בישראל על יתרת החשבון, ההפקדות, ריבית ורווחי הון. אין יותר ״חשבון סודי בחו״ל״. חובת דיווח מלאה חלה בכל מקרה. אם יש לכם דיווחים חסרים – יש מסלולי גילוי מרצון שמפחיתים משמעותית את הקנסות.